Guided tours

Arts & Culture

Sports & Outdoors

<h2 style="font-size:32px;line-height:1.6;color:#34404e;margin-top:0.5em;margin-bottom:0.5em">בואו לגלות את השורשים היהודיים של ניו יורק</h2>רחובות ניו יורק שזורים בסיפורו של העם היהודי: סיפור של נדודים, הישרדות, יצירה והתחדשות. בלב הסיפור הזה נמצאת שכונת לואר איסט סייד, המקום בו התגשם החלום האמריקאי עבור מיליוני מהגרים יהודים שהגיעו מאירופה בין 1880 ל-1924.במהלך הסיור הרגלי שלנו בשכונה נלך בעקבות סופרות וסופרים, חזנים, מהפכניות ומהפכנים, סוחרי דגים, חייטים, פועלים ובעלי חלומות. נבקר ברחובות שהיו פעם לב העיירה היהודית של ניו יורק, ואחת הקהילות היהודיות הגדולות והמשמעותיות בעולם בזמנו. נעמוד ליד בתי כנסת היסטוריים, נזהה את השמות שהשתמרו על גבי שלטים, ונאזין לסיפורים שלא סופרו עד תום, סיפורים של תקווה, מאבק והצלחה.<h2 style="font-size:32px;line-height:1.6;color:#34404e;margin-top:0.5em;margin-bottom:0.5em">סופרים, משוררות ומנהיגים רוחניים</h2>שמות כמו שלום עליכם, י.ל. פרץ, נפתלי הרץ אימבר ואברהם קאהן היו בין המהגרים הרבים לניו יורק. הם חיו, כתבו והנהיגו ממש כאן. בגינות הציבוריות של השכונה, בבתי הקפה הזעירים, ובמערכות העיתונים שצמחו בסמטאות, נוצרה תרבות יהודית-אמריקאית חיה, נושמת ולפעמים גם גועשתשלום עליכם – &#34;הרוח של השטעטל הגיעה לעיר הגדולה&#34;. הסופר שיצר את דמותו של טוביה החולב, נהג לשבת עם חבריו הסופרים בגינה הציבורית בשכונה ולשוחח על מצב העם היהודי בארץ ובגולה.י&#34;ל פרץ – מגדולי סופרי היידיש וממניחי היסודות לספרות החברתית היהודית. דמותו נוכחת עדיין באזור, בין בתי הדפוס הישנים לאולמות ההרצאות שבהם דיברנפתלי הרץ אימבר – מחבר &#34;התקווה&#34;, ההמנון הלאומי של מדינת ישראל. אימבר התגורר בלואר איסט סייד ובסוף ימיו חזר להתגורר בקהילה שהעריך ואהב.<h2 style="font-size:32px;line-height:1.6;color:#34404e;margin-top:0.5em;margin-bottom:0.5em">בתי כנסת, רשת של רוח קהילתית</h2>בלואר איסט סייד פעלו בשיא תקופתה כמעט 700 בתי כנסת, שהשתייכו לעדות שונות, מסורות שונות ומנהגים מגוונים – מהונגריה, מרוקו, פולין, רומניה, תימן, גרמניה, רוסיה ועודהסיור שלנו עובר ליד בתי כנסת שנותרו פעילים עד היום, לצד כאלו שעברו הסבה לגלריה לאמנות או מרכז קהילתי. כולן דוגמאות ליכולת של הקהילה היהודית לאמץ ולשמר מרחבים תוך כדי התאמה לצרכיה המשתנים לאורך התקופות<h3 style="font-size:28px;line-height:1.6;color:#34404e;margin-top:0.5em;margin-bottom:0.5em">קולנוע, עיתונות וסצנת התרבות היהודית</h3>לא רבים יודעים, אבל דווקא בלואר איסט סייד החל סיפורם של אולפני הקולנוע הגדולים. מרקוס לואו, יזם יהודי שנולד בשכונה, הפך מחנווני פשוט לבעל רשת בתי קולנוע עצומה המוכרת לנו היום כמטרו גולדווין מאייר, כן, אלו עם האריה השואג. הקולנוע הפך במהרה לאחד הכלים המרכזיים שבהם סיפרו מהגרים יהודים את סיפורם לעצמם ולעולםהשכונה הייתה גם מרכזם של מאות עיתונים ביידיש, מהם המפורסם ביותר, ה-פארווערטס , שערך והוביל אברהם קאהן, עיתונאי וסופר יהודי-אמריקאי שהקדיש את חייו לשאלות של חברה, מעמד, הגירה וזהות<h2 style="font-size:32px;line-height:1.6;color:#34404e;margin-top:0.5em;margin-bottom:0.5em">מהפכנות, עבודה וקהילתיות</h2>לא רק לתרבות ואמנות, הלואר איסט סייד הייתה גם מוקד למאבקים חברתיים ופוליטיים. כאן נולדו תנועות פועלים יהודיות, קבוצות סוציאליסטיות, ארגוני צדקה מהפכניים וארגוני נשים פורצי דרךליליאן ד. וולד, אחות, סוציולוגית ומנהיגת צדק חברתי, הקימה את ״המושבה ברחוב הנרי״, מוסד סוציאלי שפעל לשיפור תנאי החיים של מהגרים, ללא קשר לדתם או מוצאםהפועלים היהודים, חייטים ונשים במפעלים הובילו מאבקים לשעות עבודה הוגנות, שכר מינימום, זכויות סוציאליות והכל בשפת היידיש <h3 style="font-size:28px;line-height:1.6;color:#34404e;margin-top:0.5em;margin-bottom:0.5em">אוכל, טעמים וניחוחות מהעיירה הישנה</h3>אי אפשר להבין את לואר איסט סייד בלי לדבר על האוכל – בייגלס, קנישס, הרינג, גפילטע פיש, כבד קצוץ, מלפפונים חמוצים, רוגלעך, ואפילו מצות. חלק מהמאכלים האלה עוד אפשר לטעום היום בכץ דליקטסן, ״בחורי החמוצים״ או בקוזארז, מוסדות קולינריים שממשיכים את המסורת עד היוםבמהלך הסיור נעבור דרך חנויות, מאפיות ודוכנים ששמרו על הרוח של השטעטל גם בתוך העיר ההומה והגדולה שרחוקה שנות אור ממזרח אירופה של פעם. <h3 style="font-size:28px;line-height:1.6;color:#34404e;margin-top:0.5em;margin-bottom:0.5em">לגלות את סיפורים מאחורי חזיתות הבניינים</h3>הסיור בלואר איסט סייד הוא מסע אל לב ההיסטוריה היהודית של ניו יורק. הוא נוגע לא רק בעבר, אלא גם בהווה: בזיכרון, בהמשכיות, ובשאלות הגדולות: מי אנחנו? מאיפה באנו? ולאן אנחנו הולכיםבמהלך הסיור נשלב קטעים ספרותיים, תמונות היסטוריות, קטעי עיתונות וסיפורים אישיים, כולל ציטוטים מתוך ספרים כמו:Bread Givers מאת אנציה יזירסקהCall It Sleep מאת הנרי רות’Jews Without Money מאת מייקל גולדThe Rise of David Levinsky מאת אברהם קאהןEast River מאת שלום אש <h3 style="font-size:28px;line-height:1.6;color:#34404e;margin-top:0.5em;margin-bottom:0.5em">למי הסיור מתאים </h3>הסיור מומלץ לכל מי שמתעניין בהיסטוריה יהודית, תרבות ניו יורק, הגירה, תרבות יידיש, ציונות, ספרות, פולקלור יהודי, היסטוריה של מעמד הפועלים, ארכיטקטורה אורבנית, וזהות יהודית מודרנית. מתאים גם לבני נוער, קבוצות סטודנטים, משפחות וליחידים<h2 style="font-size:32px;line-height:1.6;color:#34404e;margin-top:0.5em;margin-bottom:0.5em">מידע שימושי על הסיור</h2>הסיור כולל: דפי פעילות לילדים (בתיאום), המלצות להמשך טיול עצמאי, אפשרות לטעימות קולינריות לאורך הדרךמשך הסיור: שעה וחצי עד שעתייםעלות: $55 למשתתף.תרמת קושי: קלה – מתאימה לכל הגילאים

סיור מורשת יהודית בלואר איסט סייד

Description

Duration

Languages Spoken

Hosted By Jonathan